לעמוד על במה, מול מצלמה או בחדר אודישנים, פירושו להביא משהו מעצמנו אל המבט של האחר.
את הגוף, את הקול, את הדמיון, את הרגש. לעיתים גם חלקים פגיעים ואישיים מאוד.
אנחנו לומדים טכניקה, מתאמנים, מפתחים יכולות, עובדים על דמויות ועל יצירות. אבל מה קורה לכל מה שאנחנו חווים בדרך?
לדחייה באודישן. להשוואה לאחרים. לתקופה שבה הטלפון לא מצלצל. לפער שבין החזון האמנותי למציאות הכלכלית. ולפעמים דווקא להצלחה, שמביאה איתה ציפיות חדשות.
מי מחזיק את האמן או האמנית שמאחורי היצירה?
כשהכלי האמנותי הוא גם הגוף שלנו
אצל אמני במה ומסך, הגוף והקול הם חלק בלתי נפרד מהעבודה המקצועית.
שחקנית עשויה להידרש לבטא רגשות עזים מול מצלמה. רקדן עובד עם יכולותיו הגופניות, עם מגבלות ועם שינויים. זמרת משתמשת בנשימה ובקול כדי להביא את עולמה הפנימי אל הקהל.
במקביל לעבודה האמנותית מתקיימים גם החיים האישיים: מערכות יחסים, משפחה, פרנסה, שאלות של זהות ותחושת ערך.
לעיתים הגבול בין האדם לבין הדמות, בין הערכה מקצועית לבין ערך עצמי, ובין הרצון ליצור לבין הצורך להתפרנס נעשה מורכב.
מה יכול להציע טיפול באמנויות לאמנים?
טיפול באמנויות מציע מרחב שונה מחדר החזרות או מסט הצילומים.
כאן אין אודישן לעבור, תפקיד לקבל או קהל להרשים.
אפשר להשתמש בתנועה, בשיחה, במשחק, בדימויים ובכלים יצירתיים כדי לחקור את החוויה האישית והמקצועית.
אפשר להתבונן במערכת היחסים שלנו עם חשיפה, ביקורת, הצלחה, כישלון, יצירתיות ועם השאלה מה קורה כאשר אנחנו מרגישים שאין לנו מקום בעולם האמנות.
הטיפול אינו שיעור משחק, אימון מקצועי או תהליך שמבטיח לשפר ביצועים. זהו מרחב טיפולי שבו היצירה יכולה להיות אחת הדרכים להקשיב לאדם שמאחוריה.
האם האמנות היא תמיד מקום של חופש?
אמנות יכולה להיות מקום של ביטוי, משחק וגילוי. אבל היא יכולה להיות גם מקום של דרישות גבוהות, פרפקציוניזם, השוואה וחשיפה מתמדת.
לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בשאלה איך רואים אותנו, שאנחנו מתקשים לשאול איך אנחנו מרגישים.
מתי אני יוצר מתוך סקרנות? מתי מתוך צורך להוכיח? האם אני מאפשר לעצמי להיות לא מושלם? והאם אני מצליח להרגיש בעל ערך גם כשאינני מופיע או יוצר?
אלו שאלות שאפשר לתת להן מקום בתוך התהליך הטיפולי.
שני העולמות שאני מביאה לחדר
אני מגיעה לעבודה הזו משני עולמות המלווים אותי שנים רבות: עולם הבמה והיצירה, ועולם הטיפול הרגשי בתנועה.
כשחקנית, רקדנית ויוצרת, אני מכירה את העבודה עם הגוף, את המפגש עם הקהל, את תהליכי החזרות ואת החשיפה הכרוכה בעשייה אמנותית.
כמטפלת בתנועה ומחול, אני מביאה התבוננות נוספת על הקשר בין תנועה, רגש, זהות וביטוי עצמי.
המפגש בין העולמות האלה מאפשר לי להציע מרחב שמכיר את השפה האמנותית, אבל אינו דורש מהאדם להמשיך להופיע גם בתוכו.
כי מאחורי כל תפקיד, יצירה או הופעה יש אדם. וגם לאדם הזה מגיע מקום.
טאל כהן | שחקנית, יוצרת, מטפלת רגשית בתנועה ומחול, MA.
לפרטים על ליווי רגשי אישי לאמניות ואמני במה ומסך, מוזמנים ליצור איתי קשר.
